"שכרותו של הרקלס בפסיפס בציפורי: התבזות או התקדשות?"

נאוה סביליה שדה, "שכרותו של הרקלס בפסיפס בציפורי: התבזות או התקדשות?", קתדרה, גליון 127, 2008, עמ' 6-32.

פסיפס ציפורי, הספין המרכזי, משתה דיוניסוס והרקלס

משתה חגיגי של האל דיוניסוס והגיבור הֵרַקלֵס הוא נושאו של הספין המרכזי ברצפת הפסיפס בווילה הרומית בציפורי. סצנה זו הוגדרה במחקר כתחרות שתייה בין האל לגיבור; בעיצומה של התחרות אל היין מניף את גביעו בתנועת ניצחון, וכך מתאפיין כבעל תבונה ושליטה עצמית ואילו הרקלס מתבזה בשתייה בלתי מרוסנת עד אבדן חושים, מה שלכאורה מאפיין אותו כחסר מידה, ולפיכך חסר שיקול דעת ולוקה בהיעדר שליטה עצמית. לפי תפיסה זו סצנת המשתה נושאת מסר דידקטי — היא מדגישה את תוצאות השתייה הבלתי מתונה ומבליטה לעומת שכרותו של הרקלס, הגיבור האנושי, את טיבו האלוהי של דיוניסוס.

להמשך המאמר ראו כאן