בריכה ביער

"אֲנִי יוֹדֵעַ יַעַר, וּבַיַּעַר

אֲנִי יוֹדֵעַ בְּרֵכָה צְנוּעָה אַחַת:

בַּעֲבִי הַחֹרֶשׁ, פְּרוּשָׁה מִן הָעוֹלָם,

בְּצֵל שֶׁל-אַלּוֹן רָם, בְּרוּךְ אוֹר וְלִמּוּד סַעַר,

לְבַדָּה תַּחֲלֹם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ

וְתַדְגֶּה לָהּ בַּחֲשַׁאי אֶת-דְּגֵי זְהָבָהּ –

וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-בִּלְבָבָהּ.

בַּבֹּקֶר,

בִּרְחֹץ הַשֶּׁמֶשׁ מַחְלְפוֹת גְּאוֹן הַיַּעַר

וְיָם שֶׁל-זֹהַר עַל תַּלְתַּלָּיו תִּשְׁפֹּךְ"

מתוך: חיים נחמן ביאליק, הַבְּרֵכָה, תשרי תרס"ה

 

זוהר השמש, קרני זהב, אור תכלת וירח כסוף משתקפים במימי בריכה מסתורית בלב יער בפואמה המיסטית של חיים נחמן ביאליק. הבריכה הקסומה, שמימיה הזכים נוצצים באור, היא כמרחב אליו עורגת הנפש. בריכה זו היא למעשה אלגוריה לאלוהות, המעניקה ליקום משפע אורה וזיוה; וכמרחב רגוע ושופע נועם, היא מציעה מפלט מפני הרוע והסבל הקיומי, וכמיהה למציאות אחרת, שונה, שלווה וטהורה. טקסי היטהרות שהציעו אשליה של התמזגות עם האלוהות ותחושת שלווה ואושר עילאי אמנם התקיימו בעולם העתיק בבריכות ומעיינות בטבע, בליבם של יערות ושדות מוריקים.

 

 

מחוז רגוע ושלו זה נדמה כמרוחק מאוד לנוכח המציאות בישראל מאז אסון ה- 7 באוקטובר, והיא כמעין חלום לשינוי, שנראה כעת בלתי אפשרי.

תערוכה זו מציעה מרחב מזוכך, כמעין מפלט מפני המציאות הקשה, כשהמילה 'בריכה' כשלעצמה עשויה אף להיתפס כמשחק מילים עם המילה 'בריחה', וכך להיתפס במובן של אסקפיזם.

בהקשר אחר, עשויה הבריחה להיקשר עם הבריחה ההמונית מן היער במסיבת נובה במהלך ההתקפה הרצחנית. עם זאת, תערוכה זו אף מרמזת לכך שהשינוי הוא אולי אף אפשרי, והמרחב השלו שמציעה הבריכה הוא בבחינת תקווה לעתיד אחר, טוב יותר.
 

ד"ר נאוה סביליה שדה
אוצרת התערוכה
 
משתתפים: מיכל אורגיל / ג'ניפר בנאדי בלוך / רות ברטל קידר / דודו גרשטיין / גוני חרל"פ / לילית שמבון 

 

 

 

 

ד"ר נאוה סביליה שדה
גלריה "במרכז", מרכז האמנויות הרב תחומי, הוד השרון
מרץ – אפריל 2024